פסק-דין בתיק ע"פ 7004/09

השופט ס' ג'ובראן:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 1013/06 (כבוד השופטים ר' יפה-כ"ץ, ו' מרוז ו-א' ואגו) מיום 13.7.2009.

רקע

1.        נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רבות של עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה), לפי סעיף 351(ג)(2) ביחד עם סעיפים 348(ב), 345(א)(1), 345(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירות רבות של עבירות מין במשפחה (אינוס), לפי סעיף 351(א) בצירוף סעיפים 345(א)(1), 345(ב)(1) לחוק; עבירות רבות של עבירות מין במשפחה (מעשה סדום), לפי סעיף 351(א) בצירוף סעיפים 347(ב), 345(ב)(1), 345(א)(1) לחוק; ארבע עבירות של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק; עבירה של עבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בפני קטין), לפי סעיף 351(ד) לחוק; עבירות רבות של תקיפת קטין, לפי סעיף 382(ב)(2) בצירוף סעיף 379 לחוק; עבירה של מעשה מגונה בפומבי, לפי סעיף 349(ב) לחוק; וכן עבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ב) בצירוף סעיפים 345(א)(1), 345(ב)(1).

           בתקופה הרלבנטית לכתב האישום גר המערער בדירה עם אשתו, שני ילדיהם המשותפים וכן שלוש בנותיה של אשתו מנישואים קודמים וביניהן ר', ילידת 1991, ו-ל', ילידת 1995. כתב האישום כולל שישה אישומים. לפי המתואר באישום הראשון, בסמוך לחודש אוקטובר 2004, בשעות הלילה, ניגש המערער למיטתה של ר' לאחר שזו נפצעה ברגלה וביקש לעסות את רגלה. ר' סירבה לקום ממיטתה והמערער עיסה את רגלה בעת ששכבה במיטה. באותו מועד, הפשיל המערער את תחתוניה של ר', מישש את איבר מינה והחדיר אליו את אצבעותיו. ר' אמרה לו להפסיק ובתגובה הוא סטר לה. לאחר מכן, במועדים רבים ובשעות הלילה, המשיך המערער לבצע בר' מעשים דומים. בחלק מהמקרים הניח המערער את ידה של ר' על איבר מינו וביקש ממנה ללטפו ולנשקו. ר' עשתה כפי שביקש כי חששה מתגובתו. בחלק אחר מהמקרים החדיר המערער את איבר מינו לפיה של ר'. במהלך תקופה זו דרש המערער מר' שלא תספר דבר לאמה. מאוחר יותר, סיפר לה שאמה מודעת למעשים ואמרה שזה בסדר.

           לפי המתואר באישום השני, במהלך השנים 2005-2004 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2005-2004 end_of_the_skype_highlighting, העיר המערער את ל' משנתה, הוציא אותה ממיטתה והכניס אותה לחדר אחר בדירה. לאחר שסגר את הדלת, הוא נשכב על המיטה, התפשט ודרש גם מל' להתפשט, לשכב עליו ולהחדיר את איבר מינו לפיה. ל' סירבה והמערער איים אליה בכך שאמר לה שאם לא תעשה כפי שביקש הוא ייקח לה את הטלפון הנייד, את הכספים שקיבלה מאביה וכי יזרוק אותה מהבית. בעקבות זאת, עשתה ל' את שביקש ממנה. בשלושה אירועים נוספים, ביצע המערער מעשים דומים בל'. לפי המתואר באישום השלישי, במהלך השנים 2005-4004 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 2005-4004 end_of_the_skype_highlighting, דרש המערער מל' שתתפשט, לאחר שסירבה הוא סטר לה על פניה מספר פעמים. בנוסף, הראה המערער לל' סרטים פורנוגרפיים במחשב ושב ודרש ממנה להתפשט. לאחר שסירבה הוא התיר לה לחזור לחדרה אך איים עליה בכך שאמר לה ש"יגיד עליה לאמה".

           לפי המתואר באישום הרביעי, בסמוך לחודש נובמבר 2005, הכניס המערער את ל' לחדר השינה, סגר את הדלת ודרש ממנה להתפשט ולשכב על המיטה, לאחר שאיים שהוא יספר לאמה אם תסרב, היא עשתה כדבריו. המערער פישק את רגליה וליקק את איבר מינה. כשאשתו דפקה על הדלת, הורה המערער לל' שתתלבש במהירות. לפי המתואר באישום החמישי, במהלך חודש אוגוסט 2005 ביקרה בדירת המערער ק', קטינה ילידת 1994, חברתן של ל' ו-ר', היא המתלוננת השלישית. במהלך הביקור, הסתובב המערער בדירה כשהוא עירום למעט מגבת שהצמיד למותניו. בעת שהיה במטבח עם ק', הפיל את המגבת ולא הרים אותה עד שק' עזבה את המקום. לאחר מכן, קרא המערער לק' להיכנס לחדר, אמר לה שהשדיים שלה גדולים ושאל אותה אם היא יודעת איך עושים תינוק. ק' עזבה את המקום במבוכה. כמו כן, אמר לה המערער כי לא תספר על הדברים להוריה. במהלך הביקור, המערער ניגש לק' והחל לעסות אותה בצוואר ובגב מעל הבגדים והתעלם מבקשתה שיפסיק. כמו כן, מישש המערער את חזה מעל הבגדים. כששאלה אותו מדוע עשה כן, ענה לה שעשה זאת כדי שהגב שלה יהיה ישר ודרש ממנה שלא תספר על כך לאמה. לפי המתואר באישום השישי, במהלך שנת 2005, תקף המערער את ל' בכך שסטר לה, משך בשיערה והכה בידיו בגופה. בנוסף, תקף את צ', ילידת 1999, בתה של אשתו, בכך שהכה אותה בישבנה וכן תקף את בנם המשותף, נ', יליד 1993 בכך שהכה אותו בישבנו.

2.        בית המשפט המחוזי, בהכרעת דין מפורטת ומנומקת, הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, למעט העבירות של מעשה מגונה בפומבי לפי האישום החמישי ושל תקיפת קטין בכל הנוגע לקטינה צ', לפי האישום השישי.

3.        בית המשפט התייחס לגרסת המערער, לפיה נהג לעסות את רגליהן של ר' ו-ל' כחלק מעיסוי ויישר את גבה של ק' בעת שהייתה בביתם, אך לא ביצע בהן כל מעשה בעל אלמנט מיני. ביחס לאישומים המצוינים באישום השישי, אמר המערער כי נהג להכות את בנו בישבנו מדי פעם כחלק מהליך חינוכי אשר בו הוא לא ראה כל פסול. אל עדותו של המערער, כמכלול, התייחס בית המשפט באופן הבא:

"הנאשם, חסיד ברסלב, בחר להציג עצמו כתימהוני, תמים, צדיק, ישר וירא שמיים, אשר מנותק מהבלי העולם הזה ומקפיד על איסורי הדת - קלה כבחמורה. אלא, שהוא התגלה כרחוק מכך... התברר עוד, כי היה לנאשם נוח להציג עצמו כתימהוני, ובכך להתחמק משאלות קשות וגם לצייר את אישיותו כשל אדם צדיק, שלא יעלה על הדעת שיעשה את המעשים שיוחסו לו. אך בחקירה הנגדית התגלתה דמותו האמיתית, שהיא מתוחכמת הרבה יותר, אפשר לומר "ארצית" ובכל מקרה רחוקה מלהיות צדקת, ודבריו רחוקים מן האמת כרחוק מזרח מהמערב" (עמודים 312-311 לפסק הדין).

4.        בכל הנוגע לאישום הראשון, המתייחס למעשים שביצע המערער ב-ר', קבע בית המשפט כי הוא מעדיף את גרסתה של ר' - שהעידה בפני בית המשפט באמצעות מערכת וידאו במעגל סגור - על פני גרסת המערער. בית המשפט קבע כי אין לו כל ספק שר' דוברת אמת וכי היא לא העלילה על המערער. זאת, בין היתר, שכן לא היא זו שיזמה את התלונה שהוגשה נגדו, אלא אמה של ק'. עוד ציין בית המשפט כי ר' לא הגזימה בתיאוריה ואף הכחישה שהמערער נקט כלפיה באלימות, פרט לסטירה קלה באירוע הראשון המפורט בכתב האישום. בית המשפט התייחס לכך שר' כבשה את עדותה, אך ציין כי הפחד מהמערער הוא הסבר סביר לכך. בית המשפט מצא מספר חיזוקים לעדותה של ר'. כך, קבע בית המשפט כי עדותן של ל' ו-ק' מהווה חיזוק לעדותה של ר'. כמו כן, התייחס בית המשפט אל עדותו של פ', בעלה של דודתה של ר', לפיה המערער אמר לו כי פגע בבנות בעקבות יצר הרע, כאל חיזוק. בהקשר זה ציין בית המשפט כי גרסתו של המערער לדבריו של פ' לפיה התכוון לכך שעשה למתלוננת מסאז', אינה אמינה, שכן תגובתו להאשמותיו של פ' הייתה ספונטנית ואמיתית. עוד קבע בית המשפט כי אין לו ספק שעדותו של פ' הייתה עדות אמת. זאת, בין היתר, שכן פ' אמר כי הופתע לגלות שהמערער אינו מודה במעשיו, בניגוד למה שאמר לו. אל דבריו של המערער לפ', התייחס בית המשפט כאל ראשית הודיה וכחיזוק בעל משקל רב לעדותה של ר'. חיזוק נוסף מצא בית המשפט בעדותה של אמה של ר', שסיפרה על מצבה הנפשי הקשה של ר' בעת שסיפרה לה לראשונה על המעשים שביצע בה המערער. לבסוף, קבע בית המשפט כי באמירתו של המערער במהלך חקירותיו במשטרה לפיה אמר בתגובה לשאלה האם החדיר אצבעות לאיבר מינה של ר' כי: "מה אני הורדתי את הבתולים שלה?" יש משום חיזוק לדבריה. זאת, שכן עולה מדברים אלה שהמערער אכן החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה והוא חושש מההשלכות של מעשה זה.

5.        בכל הנוגע לאישומים 4-2, המתייחסים למעשים שביצע המערער ב-ל', העדיף בית המשפט את גרסתה של ל' על פני גרסתו של המערער. בית המשפט התרשם מקלטות חקירתה של ל' על ידי חוקרת הילדים וקבע כי היא תיארה בחקירתה אירועים שחזרו על עצמם שבהם הגיע המערער לחדרה, הורה לה להוריד את בגדיה, לשכב עליו, ולשים את איבר מינו בפיה. עוד תיארה ל' כי כאשר התנגדה הכה אותה המערער ואיים עליה. בית המשפט ציין כי ל' תיארה בעדותה פרטים מיוחדים מאירוע זה או אחר ובכך יש כדי להצביע על אמינותה. עוד בהקשר זה התייחס בית המשפט לעדותה של חוקרת הילדים שחקרה את ל', שבה אמרה כי "את הדינאמיקה הזו ילדה לא יכולה להמציא". כמו כן, שללה חוקרת הילדים את האפשרות שמדובר בחקירה מזוהמת, שכן היא לא זיהתה אי דיוקים או שימוש במילים שלא התאימו לאוצר המילים הרגיל של ל'. חוקרת הילדים שללה גם את האפשרות לפיה ל' אימצה לעצמה את מה שאירע לאחותה. בית המשפט קבע כי התרשם מחוקרת הילדים כאמינה ומקצועית וכי מסקנותיה מבוססות היטב. כן ציין בית המשפט כי צפייה בקלטות החקירה מלמדת על כך שאין כל ספק שמסקנותיה של חוקרת הילדים הן נכונות.

           בית המשפט הוסיף וקבע כי לעדותה של ל', שנגבתה על ידי חוקרת ילדים, קיים סיוע העומד בתנאים שנקבעו לעניין זה בפסיקה. כך, קבע בית המשפט כי עדותה של אמה של ל' וכן עדותה של ק' משמשות כסיוע לעדותה של ל'. עוד קבע בית המשפט כי ניתן לראות בעדותן של ר' ושל ל' כמסייעות זו לזו שכן הן בבחינת עדות על מעשים דומים. בהקשר זה נדחתה טענת המערער לפיה מדובר בעדויות "מזוהמות" שאינן יכולות לסייע זו לזו. בית המשפט דחה טענה זו בקבעו כי אמנם אמן של המתלוננות שוחחה איתן על הפרשה, אך עשתה כן עם כל אחת בנפרד ולא סיפרה לאחת מה סיפרה אחותה. לפיכך, קבע בית המשפט כי עדויות המתלוננות לא זוהמו והן לא העתיקו את עדותן אחת מרעותה. בית המשפט התייחס לפסיקה לפיה עדות של קטין תשמש כראיה מסייעת לעדותו של קטין אחר, בהקשר של מעשים דומים, רק במקרים חריגים, אך קבע כי במקרה זה לכל עדות בפני עצמה יש לתת משקל רב שכן "הן מהימנות ביותר ואין בהן כל חשש לעלילת שווא או לזיהום". לפיכך, קבע בית המשפט כי מידת הסיוע הדרושה לעדותה של ל' נמוכה.

           בית המשפט התייחס לכך של' כבשה את עדותה, אך קבע כי אין בכך כדי להפחית מאמינות גרסתה. זאת, בהתאם לפסיקה הקובעת כי קורבנות של עבירות מין בתוך המשפחה אינן ממהרות לחשוף את המעשים שבוצעו בהן, ואם יש לכבישת העדות ולסיבת הגילוי הסבר מספק, לא רואים בכך כטעם לפגם בעדותן. בית המשפט קבע בהקשר זה כי ל', וכך גם ר', היו תלויות במערער, פחדו ממנו ולא היו חזקות מספיק כדי להתמודד עמו. עוד נפסק כי ל' הסבירה כי חששה שממילא לא יאמינו לדבריה שכן המערער הוא "רב גדול" המעביר שיעורי תורה בבית הכנסת. בית המשפט התייחס אף לנסיבות חשיפתה של הפרשה וקבע כי ניתן להבין את נכונותן של ל' ושל ר' לחשוף את המעשים לאמן לאחר שהורחקו מהמערער.

6.        בית המשפט הוסיף ובחן את המיוחס למערער באישום החמישי, בכל הנוגע לתלונתה של ק'. ק' נחקרה אף היא על ידי חוקרת ילדים ולא העידה בבית המשפט. בית המשפט התייחס לשלושת האירועים עליהם סיפרה ק' לחוקרת הילדים. ראשית, סיפרה ק' כי נכנסה לשירותים וראתה את המערער כשהוא עירום. שנית, סיפרה ק' כי בעת ששהתה במטבח הדירה, נכנס לשם המערער כשהוא מכוסה רק במגבת. בשלב מסוים, נפלה המגבת שכיסתה אותו ואז ראתה ק' כי הוא עירום. עוד סיפרה ק' כי המערער שאל אותה אם הציצים שלה גדולים ואם היא יודעת איך עושים תינוק, כי הוא יכול להראות לה בסרטים. ק' אף סיפרה כי המערער אמר לה לא לספר על כך להוריה. שלישית, סיפרה ק' כי במהלך סוף השבוע שבו ביקרה בבית המערער, ישבה על כיסא בסלון והמערער עמד מאחוריה ועיסה את גבה. ק' אמרה לו שהיא לא אוהבת את זה, אך המערער נגע בה בחזה והפסיק את המגע באזור רק כשנכנסה אחת הבנות האחרות לחדר. ק' הוסיפה וסיפרה כי כששאלה אותו מדוע נגע לה בציצי הוא אמר שעשה זאת כדי ליישר את גבה ואמר לה שוב שלא תספר להוריה. בית המשפט קבע כי לאחר שצפה בקלטת החקירה שוכנע כי ק' ידעה להבחין בין מה ששמעה לבין מה שאירע לה וכן כי דייקה בדבריה ולא הפריזה. לפיכך, התייחס בית המשפט לעדותה של ק' כאל עדות אמינה ואף קבע כי עדותה של אמה משמשת לה כסיוע. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי לפי עובדות האירוע הראשון עליו סיפרה ק', לא ניתן לייחס למערער עבירה פלילית, וכך גם לגבי האירוע השני. באשר לאירוע השלישי, המכונה בפסק הדין כ'אירוע המסאז'', קבע בית המשפט כי הוא מקבל את גרסתה של ק' לאירוע וכן מוצא לה סיוע בעדותה של אמה ובשקריו של המערער. בית המשפט דחה את גרסת המערער לפיה המסאז' היה בגבה של ק' בלבד. בעקבות זאת, קבע בית המשפט כי נגיעתו של המערער באזור חזה של ק' תוך הכחשה מפורשת של מעשה זה מחייבת את המסקנה כי למעשה לוותה כוונה מינית ולכן הוא בוצע לשם גירוי או סיפוק מיני.

7.        בכל הנוגע לאישום השישי, המייחס למערער ביצוע של עבירות אלימות כלפי ל', צ' ו-נ', קבע בית המשפט כי יש להרשיעו בכל הנוגע למעשים שביצע בל' ו-נ' אך לזכותו בכל הנוגע לתלונה הנוגעת ל-צ'.

8.        ביום 12.10.2008 הטיל בית המשפט על המערער עונש של 24 שנות מאסר בפועל. בגזר הדין, התייחס בית המשפט לחומרת העבירות שבהן הורשע המערער, לכך שביצע מעשים מגונים בר', קטינה שהייתה באותה העת כבת 13 שנים, כמעט מדי לילה, ואף הכה אותה כדי שלא תתנגד. עוד התייחס בית המשפט לכך שהמערער התעלל גם באחותה הצעירה של ר', ל', שהייתה רק בת תשע בעת שהחל לבצע בה את המעשים שבהם הורשע. בית המשפט התייחס לכך שהמערער התעלל בל' התעללות נפשית ומינית וכן נהג להכות אותה ללא כל סיבה. עוד התייחס בית המשפט לכך שהמערער ביצע מעשה מגונה ב-ק', חברתה של ל', שהייתה באותה העת כבת 11. בית המשפט התייחס למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מין שבוצעו בקטינים, ובפרט לעבירות מין בתוך המשפחה, וקבע כי מדובר במדיניות ענישה מרתיעה הכוללת עונש כבד. בית המשפט נתן משקל גם לכך שמדובר בארבעה מתלוננים (שלוש הבנות ו-נ'), אשר כל אחד ואחד מהם נפגע ממעשיו של המערער. עוד קבע בית המשפט כי על העונש שיוטל על המערער "לשקף את סלידתה של החברה ממעשים אלה ולשדר מסר מרתיע לעבריינים בכוח". עוד קבע בית המשפט כי התקשה למצוא שיקולים לקולה, שכן המערער לא נטל אחריות למעשיו ומסוכנותו המינית, בהתאם לחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות, היא גבוהה ביותר. לבסוף, קבע בית המשפט כי לא ימצה את הדין עם המערער בשל כל מעשה ומעשה בנפרד, לנוכח המעשים הטובים שעשה טרם מעצרו שעליהם העידו עדי האופי שהעידו לזכותו.